פסק-דין בתיק ת"א 3505-07-08

רקע

1.      בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 ( להלן:"החוק")

2.      התובע, יליד 2/12/64 (להלן:" התובע"), נפגע ביום 21/5/08 בסמוך לשעה 10:00 עת נענה לקריאת לקוחות והגיע לחניון מפעל רוז'תם באזור התעשיה בקיסריה. התובע החנה את רכבו, עמד מחוץ לרכב ובסמוך אליו ,מאחור, ליד תא המטען, הוציא כריכים מתא המטען וסיפקם ללקוחות אשר הזמינו את שירותיו . או אז, פגעה בו מלגזה ( להלן:" הרכב הפוגע") שעברה במקום, בה נהג הנתבע 1 ומחצה אותו (להלן:" התאונה"). כתוצאה מכך נחבל התובע ברגלו השמאלית והובהל לבית החולים הלל יפה בחדרה שם אושפז לטיפולים.

3.      התובע היה הבעלים והמחזיק של רכב הסיטרואן בו נסע עובר לתאונה ( להלן:" רכבו של התובע"). השימוש ברכבו של התובע היה בזמן הרלוונטי לתאונה מבוטח על ידי הכשרת הישוב חברת לביטוח בע"מ (נ/3) (להלן:" הכשרת הישוב").

4.      התובע הגיש את תביעתו לראשונה כנגד הנתבעים 1-2 בלבד  עת סבר, ככל הנראה, כי נסיבות ארוע התאונה, כפי שתוארו על ידו בסעיף 4 לכתב התביעה, מבססות תשתית ראייתית לקיומה של תאונת דרכים בה מוטלת האחריות לפיצוי על מבטחת המלגזה בה נהג הפוגע.

5.      בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים 1-2 נטענו מספר טענות חלופיות, לרבות הטענה כי פגיעתו של התובע אירעה תוך כדי "שימוש" ברכבו ועל כן עליו להפנות את תביעתו כנגד מבטחת השימוש ברכבו ( ראו סעיף 2(ד) לכתב ההגנה).

6.      בסעיף 2(ה) לכתב ההגנה מעלים הנתבעים 1-2 טענה חלופית, במידה ותידחה הטענה כי נסיבות התאונה מצביעות על "שימוש" ברכבו של התובע, לפיה מדובר ב"תאונה מעורבת" במעורבות רכבו של התובע כלשון סעיף 3(ב) לחוק ואף מטעם זה דין מבטחת השימוש ברכבו של התובע לשאת באחריות לפיצוי ולו לחלק מן הנזק שנגרם.

7.      במסגרת הדיון בתיק מיום 5/10/08 הוסכם בין הצדדים כי כתב התביעה יתוקן כך שתצורף מבטחת השימוש ברכבו של התובע, היא הנתבעת 3, כנתבעת נוספת בתיק.

8.      יש לציין כי כתב התביעה המתוקן זהה בנוסחו, מבחינת תיאור אירוע התאונה, לכתב התביעה המקורי.

9.      כתב ההגנה המתוקן מטעם נתבעים 1-2 אף הוא נותר ללא שינוי מהותי בכל הנוגע לטעמים בגינם סבורים הנתבעים 1-2 כי האחריות לפיצוי התובע חלה על הנתבעת 3 - במלואה ו/או בחלקה - בכפוף לקביעת בית המשפט באם מדובר ב"שימוש" או שמא ב"תאונה מעורבת". 

10.  כתב ההגנה מטעם הנתבעת 3, תמוה ככל שיהא בגין חלקים רבים החסרים בו ( דוגמת סעיפים 1,2,3  וכן הלאה ) , טומן הכחשה כי נעשה "שימוש" ברכב התובע בעת אירוע התאונה, מעלה טענה כי רכבו של התובע שימש "זירה" בלבד, ולחלופין נטען בו כי התובע עסק בפריקה בעת התאונה באופן השולל כל אחריות לפיצוי על נתבעת זו.

11.   במועד הדיון שנקבע לשמיעת הראיות בתיק ביום 4/10/11, הודיעו הצדדים כי גיבשו הסכמה באשר לגובה הפיצוי בגין הנזק לתובע ועל כן השאלה שנותרה מחייבת בירור בפניי הינה שאלת החבות - היינו מי מהמבטחות צריכה לשאת בתשלום סכום הפיצוי ובאיזה שיעור.

12.  אשר על כן, פסק דין זה עוסק בשאלה על מי מהנתבעים מוטלת האחריות לפי החוק לאירוע התאונה.

13.  אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע נפגע ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, ואולם השאלה היא "תאונת דרכים" מבחינת איזה רכב - רכבו של התובע או המלגזה או שמא מדובר בתאונה מעורבת כלשונה לפי סעיף 3(ב) לחוק.

14.  המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה עובדתית - על השימוש שנעשה ברכב על ידי התובע בעת קרות התאונה, על מיקום חניית רכב התובע בעת התאונה ועל נסיבות התרחשות התאונה בין שני הרכבים המעורבים בה.

15.  הכרעה במחלוקת עובדתית זו נחוצה, אם כן, בכדי לבחון האם אמנם נפגע התובע על ידי המלגזה בהיותו עושה "שימוש" ברכבו, ולכן נותר בגדר של "נוסע" ברכבו, או שמא נפגע כ"הולך רגל" והאם נפגע בתאונה מעורבת בנסיבות אלו.כן יש לבחון שמא חלה בנסיבות החזקה המרבה בסעיף 1 לחוק  לפיה מדובר ב"מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו".

טענות הצדדים

16.  התובע, מטבע הדברים, לא נטל צד במחלוקת הנוגעת לשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעים, אלא העיד באשר לנסיבות התרחשות התאונה ולא יסף.

17.  במסגרת סיכום טענות הנתבעים 1-2 ,בתום דיון שמיעת הראיות בתיק, טענו נתבעים אלו 3 טענות חלופיות כדלקמן:

17.1.                    התאונה נשוא תיק זה אירעה תוך "שימוש" ברכבו של התובע כמובנו על פי חוק.